top of page
  • תמונת הסופר/תאבי גולדברג

פרידריכסהאגן בואכה ברלין

עודכן: 15 במרץ 2022

העיירה הציורית פרידריכסהגן [friedrichshagen] שוכנת על גדות האגם מגלזי כשלושים קילומטרים מדרום לברלין. מימי נהר השפריי זורמים באיטיות עצלה של שלהי קיץ אל חלקו הצפוני של האגם.על דרך צדדית המתמשכת ממרכז ברלין לאורך הנהר מדוושים רוכבים אל שכונותיה הדרומיות של ברלין ואל העיירות הסמוכות,דיוושנו עימם.

מתחת למקום בו נשפכים מי הנהר הרבים,ללא אשדות וללא קצף גלים, אל האגם העצל ,נחפר מעבר תת קרקעי להולכי רגל ורוכבי אופניים המוליך מגדה אחת של הנהר לצידה השני היישר לטיילת של פרידריכסהגן. סירות מפרש ודוגיות משייטות על פני המים השקטים. העיירה שלווה בסופשבוע .רק ליד תחנת הרכבת הישנה עולה המולה של שוק פשפשים מאולתר.הרכבת הפרברית מברלין מגיעה ויוצאת מהתחנה בתדירות גבוהה.

הרכבת הפרוורית ברלין


לפנים התרכזה בעיירה זו קהילת אומנים, משוררים, סופרים והוגי דעות, ריאה ירוקה תרתי משמע לגוף ולנפש, לברלין התעשייתית השוקקת והצפופה,מפלט לנפש היוצרת מהלחץ של המשטר הפרוסי הנוקשה ומדעת קהל שמרנית.

בשלהי המאה התשע עשרה,עם החלת תקנות מחמירות על התכנסויות פוליטיות,בברלין, מבית מדרשו של הקאנצלר הפרוסי ביסמארק, התגבש בעיירה השלווה הסמוכה לברלין, חוג משוררים גרמנים שמשך אליו כעששית קטנה כותבים והוגים מרחבי גרמניה ואירופה. המשוררים וילהלם בולשה וברונו וילה ריכזו את "חוג המשוררים של פרידריכסהאגן" אסכולה שניזונה מרוחות הנטורליזם הספרותי שנשבו באירופה ומשכו אליהם בין היתר את המחזאי גרהארד האופטמן [זוכה פרס נובל לספרות 1912], את הצייר הנורבגי אדוארד מונק,את המחזאי אוגוסט סטרינברג.הוגי דעות אנרכיסטים ובוהמיינים מצאו מחסה לרגע או לתקופה ,בשלווה הכפרית של פרידריכסהאגן, שמבשלת הבירה הראשונה במחוז ברלין ,מספקת להם די משקה לתדלק את רעיונותיהם.

מייסד חוג המשוררים וילהלם בולשה האמין בקיום אלטרנטיבי בחיק הטבע במקום הקיום המלחיץ בברלין תחת המשטר הדכאני של ביסמרק . יחד עם חברו ברונו וילה ,הגו את התנועה לחינוך מתקדם למעמד העובד ,חינוך לפועלים מבוגרים Volkshochschule. רוחות סוציאליסטיות ואנרכיסטיות שנשבו בגרמניה המאוחדת תחת פרוסיה ,שלבשו צביון אומנותי ודעות שזרמו לאפיקים פוליטיים ,התגבשו בעיירה הקטנה מתחת לאפו של השלטון הנוקשה .

החיבור בין הטבע להגות,לשירה ,הניב לימים את פתיחת "תיאטרון הטבע" תיאטרון, תחת כיפת השמיים שנחנך ב 1931 ,בהעלאת חלום ליל קיץ של שקספיר על הבמה הפתוחה. התנועה לאומנות חופשית לעם,מצאה ביטויה גם בברלין ,שם הוקם בראשית המאה ה-20 תיאטרון העם-פולקס בינה, Volksbuhne [נבנה 1913 – 1914 וניצב בכיכר על שם המהפכנית היהודייה רוזה לוקסמבורג, שנרצחה בברלין]


צילום מויקיפדיה


המבנה הניאו קלאסי הוא החשוב בעבודותיו המוקדמות של האדריכל היהודי אוסקר קאופמן,שלימים התגלגל גם לפלסטינה ואף תכנן את הקמת המתחם התרבותי בה שבהשראתו עוצבה חזית דומה לבניין התיאטרון הלאומי הבימה.


חזית תיאטרון הבימה 1946 מחאה המונית נגד מדיניות הספר הלבן


המבנה נבנה ברוח רעיונות התקופה. ממקדמי הרעיון של התיאטרון העממי היה גם גוסטב לנדאואר, הפילוסוף, מהפכן ,אנרכיסט היהודי גרמני, שהטיף את רעיון התיאטרון החופשי לעם בברלין והיה תומך נלהב ברעיונות של חוג המשוררים בפרידריכסהאגן. גם הוא ,כרוזה לוקסמבורג ,שבכיכר על שמה ניצב התיאטרון, נרצח לאחר שהריאקציה הגרמנית הצליחה לדכא את ההתקוממות לרגע של השמאל המהפכני בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה.

מנהלו הראשון של הפולקסבינה היה הבמאי היהודי אוסטרי הידוע מאקס ריינהארט.

נשוב לחוג שעל גדות המגלזי אליו הצטרפה גם המשוררת היהודייה אלזה לסקר שילר,שבנדודיה הרבים בגין אופייה הסוער, שבא לידי ביטוי בשירתה האקספרסיוניסטית ,התאימה לשהות בקולוניה הקטנה של אנשים יוצרים בפאתי הכרך המחניק.

המטייל במקום יכול לספוג מאוירת המקום אך מעט, באשר מרוח התקופה נשארו רק זיכרונות האגורים בפאתי חנות ספרים המשמשת כמוזיאון ויד לתנועה של המשוררים . רחוב על שם בולשה ושלטי זיכרון דהים מזכירים למבקר את התקופה שנשכחה.

5 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

היום האחרון לרפובליקת ויימאר ה21- למרץ לפני 39 שנה, היה היום האחרון לחיי רפובליקת ויימאר ולחיים הפוליטיים בגרמניה תחת חוקה. בבניין תיאטרון שעמד מול בניין הרייכסטאג שהועלה באש שבועות לפני כן, התכנס

bottom of page